תנ"ך על הפרק - משלי טז - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

משלי טז

733 / 929
היום

הפרק

לְאָדָ֥ם מַֽעַרְכֵי־לֵ֑ב וּ֝מֵיְהוָ֗ה מַעֲנֵ֥ה לָשֽׁוֹן׃כָּֽל־דַּרְכֵי־אִ֭ישׁ זַ֣ךְ בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן רוּח֣וֹת יְהוָֽה׃גֹּ֣ל אֶל־יְהוָ֣ה מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝יִכֹּ֗נוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ׃כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭הוָה לַֽמַּעֲנֵ֑הוּ וְגַם־רָ֝שָׁ֗ע לְי֣וֹם רָעָֽה׃תּוֹעֲבַ֣ת יְ֭הוָה כָּל־גְּבַהּ־לֵ֑ב יָ֥ד לְ֝יָ֗ד לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃בְּחֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יְכֻפַּ֣ר עָוֺ֑ן וּבְיִרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה ס֣וּר מֵרָֽע׃בִּרְצ֣וֹת יְ֭הוָה דַּרְכֵי־אִ֑ישׁ גַּם־א֝וֹיְבָ֗יו יַשְׁלִ֥ם אִתּֽוֹ׃טוֹב־מְ֭עַט בִּצְדָקָ֑ה מֵרֹ֥ב תְּ֝בוּא֗וֹת בְּלֹ֣א מִשְׁפָּֽט׃לֵ֣ב אָ֭דָם יְחַשֵּׁ֣ב דַּרְכּ֑וֹ וַֽ֝יהוָ֗ה יָכִ֥ין צַעֲדֽוֹ׃קֶ֤סֶם ׀ עַֽל־שִׂפְתֵי־מֶ֑לֶךְ בְּ֝מִשְׁפָּ֗ט לֹ֣א יִמְעַל־פִּֽיו׃פֶּ֤לֶס ׀ וּמֹאזְנֵ֣י מִ֭שְׁפָּט לַֽיהוָ֑ה מַ֝עֲשֵׂ֗הוּ כָּל־אַבְנֵי־כִֽיס׃תּוֹעֲבַ֣ת מְ֭לָכִים עֲשׂ֣וֹת רֶ֑שַׁע כִּ֥י בִ֝צְדָקָ֗ה יִכּ֥וֹן כִּסֵּֽא׃רְצ֣וֹן מְ֭לָכִים שִׂפְתֵי־צֶ֑דֶק וְדֹבֵ֖ר יְשָׁרִ֣ים יֶאֱהָֽב׃חֲמַת־מֶ֥לֶךְ מַלְאֲכֵי־מָ֑וֶת וְאִ֖ישׁ חָכָ֣ם יְכַפְּרֶֽנָּה׃בְּאוֹר־פְּנֵי־מֶ֥לֶךְ חַיִּ֑ים וּ֝רְצוֹנ֗וֹ כְּעָ֣ב מַלְקֽוֹשׁ׃קְֽנֹה־חָכְמָ֗ה מַה־טּ֥וֹב מֵחָר֑וּץ וּקְנ֥וֹת בִּ֝ינָ֗ה נִבְחָ֥ר מִכָּֽסֶף׃מְסִלַּ֣ת יְ֭שָׁרִים ס֣וּר מֵרָ֑ע שֹׁמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ נֹצֵ֥ר דַּרְכּֽוֹ׃לִפְנֵי־שֶׁ֥בֶר גָּא֑וֹן וְלִפְנֵ֥י כִ֝שָּׁל֗וֹן גֹּ֣בַהּ רֽוּחַ׃ט֣וֹב שְׁפַל־ר֭וּחַ אֶת־ענייםעֲנָוִ֑יםמֵֽחַלֵּ֥ק שָׁ֝לָ֗ל אֶת־גֵּאִֽים׃מַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּ֭בָר יִמְצָא־ט֑וֹב וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהוָ֣ה אַשְׁרָֽיו׃לַחֲכַם־לֵ֭ב יִקָּרֵ֣א נָב֑וֹן וּמֶ֥תֶק שְׂ֝פָתַ֗יִם יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃מְק֣וֹר חַ֭יִּים שֵׂ֣כֶל בְּעָלָ֑יו וּמוּסַ֖ר אֱוִלִ֣ים אִוֶּֽלֶת׃לֵ֣ב חָ֭כָם יַשְׂכִּ֣יל פִּ֑יהוּ וְעַל־שְׂ֝פָתָ֗יו יֹסִ֥יף לֶֽקַח׃צוּף־דְּ֭בַשׁ אִמְרֵי־נֹ֑עַם מָת֥וֹק לַ֝נֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּ֥א לָעָֽצֶם׃יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־מָֽוֶת׃נֶ֣פֶשׁ עָ֭מֵל עָ֣מְלָה לּ֑וֹ כִּֽי־אָכַ֖ף עָלָ֣יו פִּֽיהוּ׃אִ֣ישׁ בְּ֭לִיַּעַל כֹּרֶ֣ה רָעָ֑ה וְעַל־שפתיושְׂ֝פָת֗וֹכְּאֵ֣שׁ צָרָֽבֶת׃אִ֣ישׁ תַּ֭הְפֻּכוֹת יְשַׁלַּ֣ח מָד֑וֹן וְ֝נִרְגָּ֗ןמַפְרִ֥יד אַלּֽוּף׃אִ֣ישׁ חָ֭מָס יְפַתֶּ֣ה רֵעֵ֑הוּ וְ֝הוֹלִיכ֗וֹ בְּדֶ֣רֶךְ לֹא־טֽוֹב׃עֹצֶ֣ה עֵ֭ינָיו לַחְשֹׁ֣ב תַּהְפֻּכ֑וֹת קֹרֵ֥ץ שְׂ֝פָתָ֗יו כִּלָּ֥ה רָעָֽה׃עֲטֶ֣רֶת תִּפְאֶ֣רֶת שֵׂיבָ֑ה בְּדֶ֥רֶךְ צְ֝דָקָ֗ה תִּמָּצֵֽא׃ט֤וֹב אֶ֣רֶךְ אַ֭פַּיִם מִגִּבּ֑וֹר וּמֹשֵׁ֥ל בְּ֝רוּח֗וֹ מִלֹּכֵ֥ד עִֽיר׃בַּ֭חֵיק יוּטַ֣ל אֶת־הַגּוֹרָ֑ל וּ֝מֵיְהוָ֗ה כָּל־מִשְׁפָּטֽוֹ׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

גול אל ה' מעשיך. אפשר דהכונה אפילו מעשיך הגופניים כאכילה ושתיה ושינה וכיוצא גלגל וסבב אל ה' וכמו שפירשתי בעניותי וכל מעשיך דייקא הגופנית יהיו לש"ם שמי"ם כמ"ש בש"ע א"ח סימן רל"א שיאכל ויישן להבראות גופו כדי שיוכל לעבוד את ה'. ויכנו מחשבותיך דהדעת הוא חלק ה' דג' שותפין באדם וחלק ה' הוא השכל והתבונה ואם כן צריך ליזהר לכונן מחשבותיך אליו יתברך ולתורתו:תועבת ה' כל גבה לב. אף שיהיו לו תורה וג"ח ומצות אם הוא גבה לב הרי הוא כעע"ז וכו' ומה יועילו תורתו ומצוותיו ואפילו יש בידו תורה וצדקה הרמוזות ביד ליד כמ"ש פ"ק דסוטה לא ינקה. אבל כשלא יש גאוה בחסד זו גמילות חסדים וצדקה ואמת זו תורה כמ"ש פ"ק דברכות יכופר עון וביראת ה' סור מרע דהיינו ענוה לוותר על קללתו כמ"ש בירושלמי פ"ה דסוטה והיינו במילי דידיה אך במילי דשמיא צריך נקימה ונטירה כמ"ש פ"ב דיומא וז"ש ביראת ה' סור מרע שמוותר על קללתו. ברצות ה' דרכי איש דע"י התורה כמ"ש פ"ק דברכות וע"י הענוה נעשה מרכבה לשכינה וע"י הצדקה כתיב אני בצדק אחזה פניך והופכת מדת הדין למדת רחמים וזהו ברצות ה' דנמתקו הדינים על ידי מדר"ח שם ה' גם אויביו ישלים אתו אפילו מלאך רע עונה על כרחו אמן:משכיל על דבר ימצא טוב וכו'. אפשר לפרש דמשכיל שהקב"ה שינה יצירתו משאר ב"ח דנבראים הן ונפש החיה שבהם כאחד מן הארץ. והאדם שתי יצירות חומרו מהארץ ונפשו מן השמים ויבדל בלשון מדברת וזהו משכיל על דבר פירוש שמשכיל על שנתוסף בו דבר ומכיר שהוא דוקא לעבוד בו את ה' וללמוד בתורתו. ימצא טוב אין טוב אלא תורה וילמוד תדיר ועלז בה מאהבה אשר אהבה ומתוך חיבה נראית בעיניו כמציאה וזהו ימצא טוב. ולא משום שסגולת התורה אורך ימים עושר וכבוד רק לומד לשמה ובוטח בה' אלהים יחוננו מאוצר מתנת חנם. אשריו ולא תמעד אשוריו:לב חכם ישכיל פיהו וכו'. אפשר דהחכם בחכמתו ישכיל פיהו שהוא כלי שרת לעבוד ה' בתורה ותפלה ודברי שבחיו יתברך. ואין לשרת לפני ה' בכלי מגואל ומשוקץ בלשה"ר ונבלות וליצנות חנופה ושקר ומרמה אשר אפילו באחת מהן הוא טמא. ויחר"ט חרט"ה גדולה ואז על שפתיו יוסף לקח בתורה שהיא צוף דבש אמרי נועם. והלימוד ההוא כששב על העבר מתוק לנפש שהוא מזונות דאוריתא. ומרפא לעצם דחש בכל גופו יעסוק בתורה. א"נ במ"ש בירושלמי פ"ק דברכות אר"ש אלמלא הוינא בטורא דסיני הוה בעינא תרי פומין חד לתורה וחד למילי דעלמא הדר אמר תיסגי בחד כי אפילו באחד קשה ליזהר מלה"ר וכיוצא ק"ו אם היו שנים דהיה נכשל גם בפה המיוחד לתורה ואז לא היה תקנה. וז"ש לב חכם ישכיל פיהו דייקא כי יש שני עינים שתי אזנים שני ידים שני רגלים שני נקבי האף. ופה אחת ומה נשתנה. אלא שאפילו באחת הם פושעים בה וק"ו אם יהיו שנים ומזה ישכיל לב חכם לשמור פיו ולשונו. עוד יתבונן דהקב"ה ברא שתי חומות ללשון השינים והשפתים כמ"ש רז"ל. לכן על שפתיו שנבראו חומה ללשון יוסיף לקח התורה שהיא חומה גם כן כמ"ש פ"ק דבתרא אני חומה זו תורה. ואז לימודו יהיה רצוי לה' צוף דבש אמרי נועם וכו'. א"נ אפשר במ"ש פ"ג דערכין דתקנת לשון הרע בתורה ויש לחקור דאין קטיגור נעשה סניגור והלשון שהוא קטיגור איך ילמוד ויהיה סניגור. ובעניותי תירצתי דכתב הגאון מהר"ר לויא ז"ל על מ"ש קח לך עגל דבא לכפר על מעשה העגל והקשה דאין קטיגור וכו' ותירץ דהכא בא לכפר העון עצמו ע"ש וה"ה הכא דהלשון מכפר העון עצמו. ועוד דאמרו פ"ק דקדושין דהאשה נקנית בשטר ומתגרשת בשטר ומקשה איך נקנית בשטר והא אין קטיגור וכו' ומשני מילי דהאי שטרא לחוד ומילי דהאי שטרא לחוד וה"נ מילי דלה"ר אמרי"ם המאררים. והתורה הקדושה אמרות טהורות שמותיו של הקב"ה. וז"ש לב חכם ישכיל פיהו במה שחטא בלשון וימהר לתקן ועל שפתיו יוסיף לקח ילמוד בתורה ויתוקן אשר פגם בלשונו וכי תימא אין קטיגור נעשה סניגור לז"א צוף דבש אמרי נעם מילי דתורה לחוד צו"ף דבר הקול נשמע ומילי דלה"ר לחוד לשון מדברת אמריה ממררת ובהכי לא שייך אין קטיגור. ועוד מתוק לנפש זהו לתקן העון עצמו מתוק לנפש ומרפא לעצם. ושני הטעמים רמוזים בכתוב מרפא לשון עץ חיים מרפא תיקון העון עץ חיים אמרי נועם:יש דרך ישר לפני איש וכו'. שמעתי ממורינו הרב המופלא מר קשישא כמהר"ר יצחק הכהן ז"ל שפירש בעובדא דר' עקיבא דקודם שזכה לתורה מצא מת מצוה ונטלו והוליכו לבית הקברות וקברו ואמרו לו על כל פסיעה ופסיעה חייב וז"ש יש דרך ישר לפני איש כמו ר"ע שסבר שעושה מצוה להוליכו לקברו ואחריתה נתחייב על כל פסיעה וזהו דרכ"י מות לשון רבים:עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא. אפשר במ"ש רבינו האר"י זצ"ל דע"י הצדקה מיחד קבה"ו וז"ש בדרך צדקה בדר"ך דייקא תמצא ר"ת תפארת מלכות צ"א גימטריא הוי"ה אדנ"י:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך